השכן המשקיען שכמעט נשבר מהעניין

שמי מרדכי ואני גר בגבעת זאב כבר 8 שנים. מאז שהגעתי ועד היום אני משמש בתפקיד ועד הבית בבניין.

האמת, העבודה מתישה. אך לא אחד כמוני יאמר נואש. אני אוהב בניין מטוקטק, מסודר, מאורגן ומריח היטב.

את הדאגה לטיפוח הבניין אני לוקח על עצמי בשמחה. אבל התפקיד הכי קשה בוועד הבית זו הגביה. מה לא ניסיתי בכדי להביא את עניין התשלומים למצב של איזון ולהגיע ל"שקט תעשייתי".

רוצצתי את רגליי בין השכנים השכם והערב לגביה של דמי הועד במזומן כל חודש. אשתי הייתה מספרת לחברות שלה שזו "העבודה השנייה שלי"; אני סיפרתי לעצמי שזו "התנדבות בקהילה"…

כשהתייאשתי מהמרוץ הבלתי נגמר הזה, החלטתי לבקש צ'קים לחצי שנה מראש. כשזה לא הספיק, ביקשתי צ'קים לשנה קדימה. אחרי שנוכחתי בטרחה המרובה בזה שאני צריך לחפש היכן לשמור מתחת לבלטות את השיקים ולאחמ"כ לטרוח כל חודש ללכת לבנק להפקיד – החלטתי שזה "עסק" לא משתלם עבורי, וביקשתי מהשכנים במזומן לחצי שנה מראש. יפתיע אתכם שאף לא אחד לא סיפק את מבוקשי?

לא אלאה אתכם איך הסתיים הסיפור, הכל קרה ביום אחד, כשגיליתי את "איגוד ועדי בתים". לא היססתי, ותוך שלושה ימים הייתי "חמוש" בהו"ק חתומות ע"י כל השכנים.

מאז? כל הבעיות הפכו להיסטוריה.

מרדכי,

גבעת זאב