איך איגוד ועדי בתים עזר למנחם מנתניה לשקם את הבניין שלו. >>

אצלנו בבניין ככה זה: 23 דיירים ואף אחד לא מעוניין להיות ועד בית. למה? פשוט מאוד, אין כסף בקופת הועד.

למה אין כסף? כי איך יהיה אם אף אחד לא משלם. אתה ניגש לדייר ושואל אותו מה עם התשלום, והתשובות של כולנו אותו דבר. גם שלי. "מחר, נגמרו לי הצ'קים, הזמנתי צ'קים, אוף שכחתי להיכנס לבנק, אוף – אתה צודק, וואו – לא נעים לי מחר אני מביא לך, כן – החודש לא הסתדר כל כך, הבוס מעכב את המשכורת", וכן הלאה וכן הלאה.

לכן, אף אחד לא ועד בית. מה עושים? החלטנו שכל חצי שנה דייר אחר "ועד בית".

ומה קרה? האמת, שום דבר לא השתנה. כל "ועד" מחכה בקוצר רוח שהחצי שנה שלו תעבור בשלום, אבל זה פשוט לא קורה.

כשמשפחת דקל הייתה בוועד ניתקו את החשמל המשותף. כשמשפחת לוי הייתה בוועד המעלית נתקעה ולא היה שירות. כשמשפחת קריסטל הייתה בוועד – חדר המדרגות היה טינופת, כשמשפחת אחימאיר הייתה בוועד חדר האשפה היה ממש זוועה, וכשאני נכנסתי לוועד לא ניתקו כלום, כי פשוט הוצאתי מכספי שלי, ברוב טיפשותי. וכן, כעת אני בחובות…

האמת, לא חשבתי שאקבל את זה בחזרה אי פעם. בחצי שנה סך הכל, צברתי חוב אישי של 3,500 ₪

ואז הגיעה אלי הישועה: מצאתי את "איגוד ועדי בתים", וחיי פשוט השתנו. עשיתי אסיפה והוחלט שחותמים על תשלום בכרטיס אשראי. עמדנו על זה שאף אחד לא יוצא בלי לחתום. ומאז העסק רץ חלק בלי בעיות.

ומה עם החוב? פרסנו אותו. כיום אני מחזיר לעצמי כל חודש 400 ₪ כך שתוך פחות משנה אסיים את הכל.

עכשיו, לאף אחד לא אכפת להיות ועד בית.

יוסי,

ראשון לציון